מסע אינטרוספקטיבי, בישראל, 2005, בעקבות סרטו של הבמאי הצרפתי הנודע כריס מרקר, על ישראל "צד שלישי למטבע" (1960). מרקר מתבונן בתמונות מחיי היום יום של המדינה בת ה־12, משוטט בה ברגישות רבה ובשפה קולנועית פואטית ומייצר תמונת מראה של מדינה צעירה, שעצם קיומה מעלה שאלות נוקבות לגבי זהותה הרוחנית והמוסרית. ארבעים וחמש שנים לאחר מכן יוצא הבמאי דן גבע, בעקבות "צד שלישי למטבע" וכותב למרקר מכתב תשובה קולנועי: "צד רביעי למטבע" (2006). — מסע קולנועי ומסה פילוסופית — רצף של 13 זיכרונות אימפרסיוניסטיים, המתקיימים לא רק בחלל ובזמן של ההווה של ישראל־2005, אלא גם מהדהדים אחורה וקדימה אל מכלול התודעה היהודית והישראלית, וגם, ליצירתו האישית הקודמת של הבמאי "אורושלים" (1992). גבע מצלם את ישראל מחדש, ואחרת ממרקר: תר אחר האימאז'ים הגלויים והנסתרים שמרקר צלם לפני 45 שנה בישראל, מפרק ל"פרטים זניחים" סמלים שמרקר ראה ורשם במצלמתו אך, שלמעשה, לא יכול היה לדמיין את השתנותם הדרמטית ברבות השנים.