בתחילת שנת 2005 החלו העבודות להקמת גדר ההפרדה בפאתי הכפר בלעין. במהרה התברר כי התוואי המתוכנן של החומה עתיד לגזול אחוז ניכר מאדמות הכפר לצורך הרחבת ההתנחלויות הסמוכות שכבר אז חנקו וסגרו על הכפר. כך נפתח אחד המאבקים העיקשים נגד עוולות הכיבוש.
בכל יום שישי צעדו מאות מפגינים – נשים, גברים, ילדים וקשישים – לעבר החומה. צה”ל הגיב באלימות קשה: רימוני הלם, ירי גז מדמיע לעתים גם בכינון ישיר, כדורי גומי ופלסטיק, ולעיתים אף אש חיה. עשרות מתושבי הכפר נפצעו, רבים נעצרו, ופלישות ליליות לבתים הפכו לשגרה. אך רוחם של תושבי בלעין לא נשברה, ומאבקם עורר השראה בעולם כולו. הוא הוליד ספרי צילום, תערוכות, סרטים ואף פסטיבל קולנוע. לצד ההפגנות התנהל גם מאבק משפטי ממושך, שבסיומו פסק בג״ץ על שינוי חלקי בתוואי החומה והשבת חלק מן האדמות לבעליהן.
מאז היווסדו מלווה פסטיבל סולידריות את המאבק. השנה, נציין עשרים שנה למאבק נגד הקמת חומת ההפרדה על אדמות הכפר בהקרנת שני סרטים עטורי פרסים: בלעין חביבתי של שי כרמלי פולק וחמש מצלמות שבורות של גיא דוידי ועימאד בורנאט. בתום כל אחת מההקרנות נארח את יוצרי הסרטים לפאנל ולשיחה עם הקהל.
עימאד בורנאט, פלאח פלסטיני מהכפר בלעין, מקבל מצלמת וידאו ראשונה כאשר נולד בנו ג’יבריל בשנת 2005. באותו זמן ישראל מחליטה לבנות את גדר ההפרדה על אדמות כפרו. תושבי הכפר מתנגדים להחלטה וההפגנות השבועיות שלהם, בצוותא עם פעילי שלום בין-לאומיים וישראליים, הופכים לסמל של התנגדות לא אלימה. עימאד מתעד את ג’יבריל ואת המאבק, ובמהלך התיעוד נורות המצלמות ומתרסקות
5 Broken Cameras
בשנת 2002 מתחילה ישראל לבנות חומה בין הגדה לישראל. תוואי החומה עובר ברובו בשטח הפלסטיני ופוגע בחיי התושבים – אלפי עצי זית נעקרים, חקלאים מופרדים מאדמותיהם, מטופלים ממרפאות וילדים מבתי ספר. סביב החומה מתפתח מאבק עממי, שב-2005 מגיע אל הכפר בלעין. שם יוצא לדרך מאבק יצירתי ומעורר השראה, שמושך אליו פעילים רבים מהארץ ומהעולם
Bilin My Love