השנה מציין פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם את אחת התקופות הקשות והטעונות ביותר בתולדות האזור, השנה שלאחר ה־7 באוקטובר. האירועים הטרגיים והמלחמה שהתחוללה בעקבותיהם טלטלו את חייהם של ישראלים ופלסטינים כאחד, ויצרו מציאות חדשה של כאב, אובדן, פחד וחוסר ודאות.
בתוך מציאות זו, לקולנוע יש תפקיד חיוני, לשמש עד, מרפא ומרחב לחשיבה מחודשת על אנושיות ועתיד משותף. רצועת הקרנות מיוחדת בפסטיבל מתמקדת השנה בעבודות שנוצרו במהלך המלחמה או בעקבותיה, ומציעה מבט כן ורגיש על החיים משני צידי הסכסוך.
הסרטים חושפים את קולן של משפחות, אמנים, וקהילות החיות בין תקווה לייאוש, ומבקשים להעניק פנים וסיפורים אישיים למציאות שמאבדת לעיתים את צורתה האנושית. באמצעות הקולנוע, הפסטיבל מבקש לא רק לתעד את ההווה אלא גם להציע רגע של הקשבה ואמפתיה בתוך השבר. זוהי הזמנה לראות, לשאול, ולדמיין עתיד שבו אמנות ויצירה יוכלו לשמש גשר – גם כשהאדמה תחתיו רועדת.
