אחרי המלחמה, שנתיים לאחר 7 באוקטובר, פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם מציע השנה מבחר הקרנות, אירועים ודיונים סביב האירועים הטרגיים והמלחמה שהתחוללה בעקבותיהם.
על רקע מציאות טראומתית של כאב, אובדן, פחד וחוסר ודאות, לקולנוע יש תפקיד חיוני, להעניק עדות ולייצר מרחב לחשיבה מחודשת על אנושיות ועתיד משותף, כמו גם לחשיבה ביקורתית על הכוחות האידיאולוגיים, הפוליטיים והכלכליים המשחקים תפקיד מרכזי – במציאות חיינו ובקולנוע גם יחד. מבחר הקרנות מיוחדות בפסטיבל יתמקדו השנה בסרטים שנוצרו במהלך המלחמה ובעקבותיה – חלקם עוסקים בה באופן ישיר וחלקם מהדהדים אותה באופן בלתי נמנע – על מנת להנכיח את האופנים השונים בהם יצירות קולנועיות משקפות ומעצבות את החיים בעתות מלחמה.
הסרטים והאירועים המיוחדים שיוקדשו להם וסביבם חושפים מציאות רבת פנים ופתוחה לפרשנויות סותרות, שבה משתלבות הטרגדיה האנושית של החברה הישראלית והחברה הפלסטינית גם יחד – פליטים במולדתם, משפחות וקהילות שנעות בין תקווה לייאוש, לוחמות ולוחמים, אזרחיות ואזרחים, בנות ובני כל הגילאים – תוך שהן נחשפות באור בלתי צפוי לעיתים על המסך הגדול ומגלות פנים וסיפורים אישיים, מאבקים וקורבנות במציאות אכזרית.
באמצעות הקולנוע, הפסטיבל מבקש לא רק לתעד ולספר את חוויות ההווה והעבר הקרוב, אלא גם להציע הזמנה לראות, לשאול, להרהר, לחקור וגם לדמיין מתוך אמפתיה עתיד שבו אמנות בכלל ויצירה קולנועית בפרט יוכלו לשמש גשר – גם כשהאדמה רועדת.
